סיפור ההגדה של אלכס

באוגוסט 1973, הגיעה משפחת זינגר לירושלים – סוזן ומקס וילדיהם שאול בן ה-12, אלכס בן קצת פחות מ-11, דניאל בן כמעט 8 ובנג'י בן ה-6. על אף שתכננו להיות בישראל רק שנה אחת (שהתארכה לארבע שנים), הילדים השתלבו בבתי ספר רגילים, על אף שידעו רק מעט עברית.
באביב שלאחר מכן, אלכס ומשפחתו הוזמנו לליל הסדר אצל מייק וחנה ברגטייל וראו שם את אוסף ההגדות של משפחת ברגטייל. דרכו של אלכס חזרה הביתה מבית הספר עברה דרך בית משפחת ברגטייל ובשלב מסוים, איש אינו זוכר מתי בדיוק, אלכס החליט להכין הגדה נוספת לאוסף של מייק. על אף שזה עתה למד עברית, הוא כתב כל מילה בהגדה בעברית. כל עמודי הטקסט עוטרו בקישוטים ואיורים קטנים, אך בנוסף, הקדיש אלכס עמודים שלמים לציורים צבעוניים של סיפור יציאת מצרים, העניק לכל אחד מהם כותרת ואת חתימת ידו. אלכס כרך את ההגדה באריג אדום, תפר אותה ביד, כתב על הכריכה הפנימית "רעיון וביצוע: אלכס זינגר, 1975" ונתן אותה למייק.
חלפו השנים ומייק וחנה הלכו לעולמם. לאחר כמעט 30 שנה, נכדתם של חנה ומייק, די, טלפנה לסו ולמקס בביתם בירושלים זמן קצר לפני ליל הסדר כדי לספר להם שהיא מצאה את ההגדה של אלכס כאשר טיפלה באוסף של סבה. וכך, באותו היום, ההגדה שנשכחה ו"אבדה" במשך שנים כה רבות שבה לשולחן משפחת זינגר לכבוד ליל הסדר. מאז הופקה מהדורת פקסימיליה בגודל מלא וההגדה המקורית והעדינה נשמרת.
ניתן לצפות כאן בכל דף שאלכס כתב וצייר – יצירתו של ילד בן שתים-עשרה שבקושי ידע עברית בעת הכנתה.

כדי לצפות בהגדה, הקלק כאן.

להורדת ההגדה בפורמט PDF הקלק כאן.